ציירת ומשוררת אוטודידקטית המתגוררת ברמת גן, בעלת הסמכה להוראה וכן תואר ראשון בחינוך ממכללת לוינסקי, ובעלת תואר שני בחינוך מאוניברסיטת לידס. בעבודתה כמורה ומחנכת במשך 35 שנים, שמה מנדלסון דגש על השילוב בין הוראה ובין אמנות. מנדלסון חובבת אמנות מילדות משום שאמה, אסתר כהן, היתה ציירת. היא למדה רישום במסגרת שיעורים פרטיים, וכן ברבות השנים לקחה קורסים עיוניים שונים במסגרת הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2013 התאלמנה מבעלה, והכאב והצער השפיעו רבות הן על דחף היצירה שלה והן על המדיום בו יצרה - אם עד אז ציירה בעיקר בשמן ואקריליק, באותה תקופה גילתה את המחשב והציור הדיגיטלי שניתן לייצר באמצעותו. היא יוצרת ציורים בתכנת ה-paint, תכנה בסיסית לציור המלווה את מערכת ההפעלה windows מאז שנת 1985 - העכבר משמש בה כמכחול, הקווים ניתנים להנחה על גבי משטח הציור בטקסטורה המדמה צבעי שמן, צבעי מים וספריי, והיא מציעה פלטת צבעים מצומצמת. כך, ב'ארץ האפשרויות המוגבלות', משחקת מנדלסון עם האלגוריתם של התוכנה ומבקשת לחקור את הפער שבין המחשב כמכונה קרה ומנוכרת ובין רחשי לבה האנושיים. כעת מנדלסון מציירת מדי יום, ויוצרת עבודות בסגנונות משתנים ובצבעים עזים. גוף העבודות של מנדלסון רווי בסתירות וניגודים: לעיתים עבודותיה תחומות בצורות גיאומטריות וזוויות מוגדרות, ולעיתים הן מתמרדות כנגדן באמצעות קווים חופשיים, משוחררים ורכים. לעתים מושר הציור שלה מאופק ומרומז, ולעיתים הוא בוטה ועז. כמו כן, עבודות רבות שלה מהוות רפרנס ישיר לעבודות של ציירים גדולים ומוכרים כמו מונק או מאטיס. מנדלסון הציגה בתערוכות קבוצתיות במסגרת גלריית יוצרים בגלריה "על האגם" בפארק רעננה, וכן השתתפה בתערוכות אינטרנטיות במסגרת ArtisTTable. בשנת 2016 הציגה תערוכת יחיד בשם "לב מחשב" באוצרות יובל ושיר מנדלסון. בשנת 2014 פרסמה ספר שירים בשם "משיכות מכחול", ובשנת 2020 יצא לאור ספרה השני "מחוות מחבתות" המציג כ-90 מחבתות ישנות שעליהן ציירה ציורי מחווה לאמנים אהובים ובעלי שם, אותם האמנית מנציחה בדרכה הייחודית. בנובמבר 2018 השתתפה מנדלסון בתערוכה קבוצתית שהוצגה בגלריות Ringstrassen galleries בוינה. כיום ציוריה מוצגים בתערוכות קבוצתיות ויחידים בארץ ובעולם.